לא פעם אנחנו באים בביקורת כלפי אנשי עסקים או אנשים שנמצאים בתפקידים בכירים בחברות שונות במשק, על כך שהם לא עושים דבר למען הסביבה, למען הקהילה, אלא מעדיפים להתעסק אך ורק בעניינם, מעדיפים להישאר בדל"ת אמותיהם, ואם הם תורמים משהו, זה בדרך כלל כסף, דרך החברה בה הם עובדים ולא מעבר לכך. לא שזה רע, אבל זה בוודאי לא מספיק.
אך יש גורמים מסוימים שהם מזמן כבר לא נוקטים בקו כזה, אלא דווקא "הפשילו שרוולים" ואכן החלו לעסוק ביזמות חברתית למען הקהילה, למען קבוצות שונות, בפרט קבוצות שנחשבות יותר חלשות, כאלה שהמדינה לא משקיעה בהם מספיק משאבים, זאת מתוך הבנה שבסופו של דבר, זה האינטרס של כולם, ובפרט שלהם.
אחת הדוגמאות הטובות לכך היא חנה רדו, המשנה ליו"ר מקאן ומי שנחשבת לאחת מהיזמיות החברתיות המובילות בישראל בשנים האחרונות. הסיפור של חנה מתחיל עם המחאה החברתית בשנת 2011, אז היא ראתה כיצד מאות אלפי צעירים יצאו אל הרחובות והפגינו למען צדק חברתי ושינוי המערכת. לטענתה, היא הבינה שעליה לעשות מעשה, ועל כן היא הקימה 4 מיזמים חברתיים שונים בפריפריה, בתקציבים לא גבוהים אומנם, אך המטרה שלהם היתה מאוד ברורה וחשובה.
מה המטרה של היזמות החברתית
המטרה של אותם מיזמים שהקימה חנה היתה, להראות לצעירים בפריפריה כיצד ניתן להקים עסקים קטנים תוך זמן קצר מאוד, בעלות סבירה, כאשר הבונוס על כך שהיתה כל העשייה מסביב עם הקהל המקומי, פעילות חברתית עשירה וענפה שנועדה לשרת את הקהל הרחב.
אותן פעילויות נועדו לספק פרנסה ותעסוקה לתושבי היישובים בהם המיזמים פועלים ולתושבי האזור בכלל. מדובר על עבודות רלוונטיות לקהל צעיר ומבוגר.